יש בציורים של עדנה טופר צמיחות אורגניות וצמיחות מיניות.
דימויים של תעלות אדמה ואלו הקשורים למובילי אנרגיות.
רישומים שנולדים מתוך אנטומיה של הגוף, ושל הנוף נגיש, רישומים הרוצים לנגוע בקו המתאר של היקום.
נסיון לשחזר קווים אנכיים העולים מלמטה, ורדים מלמעלה.
קווי אופק חשמל,קווים כתמיים, בחלקם נחושים.
קרבי הפרח, דופן של בטן רכה.
שאיפות לפרישה ומודעות לבלימה שאחרי.
חיות החלטית עיקשת, חוזרת לפי הדגם לפי קצב.
עלעול לגרפיטי ורמזים לבור השחור, לפה ענק שנפער כדי להעלים מה שבדרך.
והכל חוזר כמו ספירלה, כמו הזדווגות, כמו חיים, כמו סיום.
