אודות

[portfolio_slideshow include="480,481,482,483,484"]

עדנה טופר נולדה בשנת 1951 בתל אביב, ישראל.
משחר ילדותה הצטיינה בתחום האמנות והציור אך אלו לא היוו את מרכז מעייניה, הריקוד והתנועה היוו את  עיקר עיסוקה שם היה המפלט הרגשי, הנפשי והרוחני שלה. היא הרגישה שכשהיא רוקדת כל העולם מסביבה נעלם, והיא נכנסת לעולמות אחרים. ( היא לא ידעה שכבר מגיל זה הייתה נכנסת לטראנס ועולה לעולמות העליונים.)

בשנת 1965 מרכז הביטוי שלה עבר מעולם התנועה והריקוד לעולם האמנות והציור ואלו הפכו לצורת הביטוי המרכזית שלה, בעיקר בכדי להביע את  העולם הרגשי אשר היה מלא עצב וכאב אותם לא יכלה להביע בשום צורה אחרת.

בשנה זו השקיעה וציירה לעצמה הרבה מאד וראתה שחסר לה ידע מקצועי על מנת להביע את עצמה ורעיונותיה באמנות.

בשנת 1966  נרשמה לחוג לציור בפתח תקווה, והייתה נוסעת פעם בשבוע מקיבוץ עינת שבו גרה לחוג לציור אצל המורה לאמנות גבי בן ג'אנו. שם למדה שלוש שנים את יסודות הרישום והאקוורל, והשקיעה זמן רב בכדי להשתכלל יותר ויותר בעולם הציור.

1968 נרשמה לבית ספר אבני בתל אביב לאחר שסיימה את לימודיה בבית ספר תיכון. מכון אבני נחשב בזמנו לאורים והתומים של עולם האמנות הישראלי. על אף גילה הצעיר מאד (17 וחצי) התקבלה טופר ללימודים היישר אל סוף שנה א' של המסלול במכון. (התלמידה הצעירה ביותר בבית הספר).

במכון אבני  היה אז מקובל שמשעה 16:00 עד 17:00 כל התלמידים ממגמות ציור ופיסול באים לסדנת רישום.

ללא הכנה מוקדמת הוכנסה עם הציוד המתאים לאולם הרישום ונבהלה לראות את הדוגמן המדגמן בעירום מלא, רקדן מלהקת ענבל אשר הפגין תנוחות מדהימות ביופיין לעיניה התמימות של הציירת הצעירה.

לקראת סוף השנה, תלמידים רבים ויתרו על סדנת הרישום ופעמים רבות היו רק היא, הדוגמנית והמורה בסדנה.

בשנה השנייה ללימודיה באבני התגייסה לצבא כמו כל אזרח במדינת ישראל והצליחה לשלב את לימודי הציור עם השירות הצבאי. בזמן מלחמת ההתשה נאלצה עדנה להפסיק לימודיה לתקופה. היא המשיכה ללמוד ציור אחרי נישואיה ולידת בנה לסירוגין במשך כמה שנים אצל מורים שונים במכון.

בשנת 1976 נרשמה עדנה למדרשה למורי אמנות וציור בהרצליה.אחר עברה המדרשה לרמת השרון ( כיום המדרשה בכפר סבא ) שם למדה בצורה מסודרת 4 שנים בהתמחות של ציור, פיסול וחינוך מיוחד.

בשנת 1981 פתחה עדנה טופר גלריה ייחודית לאמנות, ( עד אז לא הייתה שום גלריה פרטית לאמנות הפתח תקווה ואז ועד היום אין שום גלריה כזו ) שהציגה קשת של אמנים ואצרה תערוכות המתחלפות בכל חודש. בשנת 1983 סגרה את הגלריה ופתחה סטודיו משלה בו המשיכה לצייר.

בשנת 1984 הציגה את תערוכת יחיד הראשונה שלה שנקראה "חלונות" ביפו. (ראה רזומה).

במהלך עבודתה כאמנית עברה שלבי התעניינות שריתקו והעסיקו אותה בכל שלב ושלב והשקיעה בהם שנים של עבודה.

אחד משלבים אלו היה תנועה בגוף האדם. אז ציירה הרבה ציורי עירום בריקוד ובתנועה. התנועה הפנימית שבגוף האדם העסיקה אותה. לאחר מכן עברה תקופה של פורטרטים, וצירה כמויות עצומות של פורטרטים שונים, גברים ונשים, זקנים וילדים. כציירת רצתה יותר ויותר להיכנס לתוך הדמויות ולצייר את הפנימיות שלהם. (ראה תערוכת רישומים, פורטרטים שהוצגה בגלריית מאפו בתל אביב).

טופר אוהבת לעבוד על כל מיני גדלים של פורמטים ענקיים כמו 2 או3 מ' ועד למיניאטורות קטנות של 8 או10 ס"מ. היא אוהבת לרשום בטכניקות שונות, לצייר בחומרים וטקסטורות וטכניקות שונות, בשנים האחרונות בעיקר מציירת באקריליק בטכניקות מעורבות.

החל מ-1979 החלה טופר ללמד אמנות וציור במשרד החינוך. במסגרת השיעורים שלימדה טופר שילבה את שיעורי האמנות עם מודעות עצמית. לימדה אוכלוסיות שונות במסגרות מגוונות כמו חוגים, מוזיאונים, שיעורים פרטיים ועוד.

בשנת 1993  השלימה טופר לימודים של שנתיים בהדרכת מורים באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1994 עזבה טופר את משרד החינוך ופתחה את כוליות – בית הספר למודעות עצמית והתפתחות רוחנית וכך בעצם השלימה תהליך שתחילתו בשנת  1978 כאשר גילתה טופר שהיא למעשה טראנס מדיום המתקשרת עם ישויות שונות מעולמות שונים. אט אט החלה טופר לחבר את עולם האמנות עם העולם הרוחני העשיר אותו היא חווה. מתוך גילוי עצמי הבינה טופר כי היא בעצם פועלת ועובדת כשמאן. חיבור זה בא לידי ביטוי בטיפולים האנרגטיים שהיא נותנת, בציורים השמאנים אותם היא מציירת ובצורת ההוראה שלה בכלל.

עדנה טופר שמה לה לדגל לתת ביטוי לקו הייחודי של האמנות הרוחנית אשר שונה מאד בתפיסה, מהאמנות הרווחת היום.

עד היום אמנות הייתה מקום להבעת רעיונות דתיים, פילוסופיים, רגשיים. מקום בו האמן מביע את מחשבותיו, הרגשותיו ופרשנותו.עדנה טופר יוצרת ממקום אחר לגמרי. היא עולה לעולמות העליונים ומביאה לעולם יצירות שיעזרו לאנשים ויעלו להם את האנרגיה ויעזרו להם להתרפא ולהתעצם.